מלכא17

א יזא וַיֹּאמֶר אֵלִיָהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל-אַחְאָב חַי-יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם-יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָרכִּי אִם-לְפִי דְבָרִי.

א יזב וַיְהִי דְבַר-יְהוָה אֵלָיו לֵאמֹר. א יזג לֵךְ מִזֶּה וּפָנִיתָ לְּךָ קֵדְמָה וְנִסְתַּרְתָּ בְּנַחַל כְּרִית אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הַיַּרְדֵּן. א יזד וְהָיָה מֵהַנַּחַל תִּשְׁתֶּה וְאֶת-הָעֹרְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְךָ שָׁם. א יזה וַיֵּלֶךְ וַיַּעַשׂ כִּדְבַר יְהוָה וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב בְּנַחַל כְּרִית אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הַיַּרְדֵּן. א יזו וְהָעֹרְבִים מְבִאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר בַּבֹּקֶר וְלֶחֶם וּבָשָׂר בָּעָרֶב וּמִן-הַנַּחַל יִשְׁתֶּה. א יזז וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיִּיבַשׁ הַנָּחַל: כִּי לֹא-הָיָה גֶשֶׁם בָּאָרֶץ.

א יזח וַיְהִי דְבַר-יְהוָה אֵלָיו לֵאמֹר. א יזט קוּם לֵךְ צָרְפַתָה אֲשֶׁר לְצִידוֹן וְיָשַׁבְתָּ שָׁם הִנֵּה צִוִּיתִי שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה לְכַלְכְּלֶךָ. א יזי וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ צָרְפַתָה וַיָּבֹא אֶל-פֶּתַח הָעִיר וְהִנֵּה-שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה מְקֹשֶׁשֶׁת עֵצִים וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר קְחִי-נָא לִי מְעַט-מַיִם בַּכְּלִי וְאֶשְׁתֶּה. א יזיא וַתֵּלֶךְ לָקַחַת וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר לִקְחִי-נָא לִי פַּת-לֶחֶם בְּיָדֵךְ. א יזיב וַתֹּאמֶר חַי-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אִם-יֶשׁ-לִי מָעוֹג כִּי אִם-מְלֹא כַף-קֶמַח בַּכַּד וּמְעַט-שֶׁמֶן בַּצַּפָּחַת וְהִנְנִי מְקֹשֶׁשֶׁת שְׁנַיִם עֵצִים וּבָאתִי וַעֲשִׂיתִיהוּ לִי וְלִבְנִי וַאֲכַלְנֻהוּ וָמָתְנוּ. א יזיג וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אֵלִיָהוּ אַל-תִּירְאִי בֹּאִי עֲשִׂי כִדְבָרֵךְ אַךְ עֲשִׂי-לִי מִשָּׁם עֻגָה קְטַנָּה בָרִאשֹׁנָה וְהוֹצֵאת לִי וְלָךְ וְלִבְנֵךְ תַּעֲשִׂי בָּאַחֲרֹנָה. א יזיד כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא תֶחְסָר: עַד יוֹם תתן- (תֵּת-) יְהוָה גֶּשֶׁםעַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה. א יזטו וַתֵּלֶךְ וַתַּעֲשֶׂה כִּדְבַר אֵלִיָהוּ וַתֹּאכַל הוא-והיא (הִיא-וָהוּא) וּבֵיתָהּ יָמִים. א יזטז כַּד הַקֶּמַח לֹא כָלָתָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא חָסֵרכִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד אֵלִיָהוּ.

א יזיז וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָלָה בֶּן-הָאִשָּׁה בַּעֲלַת הַבָּיִת וַיְהִי חָלְיוֹ חָזָק מְאֹד עַד אֲשֶׁר לֹא-נוֹתְרָה-בּוֹ נְשָׁמָה. א יזיח וַתֹּאמֶר אֶל-אֵלִיָהוּ מַה-לִּי וָלָךְ אִישׁ הָאֱלֹהִים: בָּאתָ אֵלַי לְהַזְכִּיר אֶת-עֲוֹנִי וּלְהָמִית אֶת-בְּנִי. א יזיט וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ תְּנִי-לִי אֶת-בְּנֵךְ וַיִּקָּחֵהוּ מֵחֵיקָהּ וַיַּעֲלֵהוּ אֶל-הָעֲלִיָּה אֲשֶׁר-הוּא יֹשֵׁב שָׁם וַיַּשְׁכִּבֵהוּ עַל-מִטָּתוֹ. א יזכ וַיִּקְרָא אֶל-יְהוָה וַיֹּאמַר: יְהוָה אֱלֹהָיהֲגַם עַל-הָאַלְמָנָה אֲשֶׁר-אֲנִי מִתְגּוֹרֵר עִמָּהּ הֲרֵעוֹתָ לְהָמִית אֶת-בְּנָהּ. א יזכא וַיִּתְמֹדֵד עַל-הַיֶּלֶד שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וַיִּקְרָא אֶל-יְהוָה וַיֹּאמַר: יְהוָה אֱלֹהָי תָּשָׁב נָא נֶפֶשׁ-הַיֶּלֶד הַזֶּה עַל-קִרְבּוֹ. א יזכב וַיִּשְׁמַע יְהוָה בְּקוֹל אֵלִיָהוּ וַתָּשָׁב נֶפֶשׁ-הַיֶּלֶד עַל-קִרְבּוֹ וַיֶּחִי. א יזכג וַיִּקַּח אֵלִיָהוּ אֶת-הַיֶּלֶד וַיֹּרִדֵהוּ מִן-הָעֲלִיָּה הַבַּיְתָה וַיִּתְּנֵהוּ לְאִמּוֹ וַיֹּאמֶר אֵלִיָהוּ רְאִי חַי בְּנֵךְ. א יזכד וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל-אֵלִיָהוּ עַתָּה זֶה יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹהִים אָתָּה וּדְבַר-יְהוָה בְּפִיךָ אֱמֶת.