יחז2

בא וַיֹּאמֶר אֵלָי: בֶּן-אָדָם עֲמֹד עַל-רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ. בב וַתָּבֹא בִי רוּחַ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלַי וַתַּעֲמִדֵנִי עַל-רַגְלָי וָאֶשְׁמַע אֵת מִדַּבֵּר אֵלָי.

בג וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן-אָדָם שׁוֹלֵחַ אֲנִי אוֹתְךָ אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵלאֶל-גּוֹיִם הַמּוֹרְדִים אֲשֶׁר מָרְדוּ-בִי: הֵמָּה וַאֲבוֹתָם פָּשְׁעוּ בִי עַד-עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. בד וְהַבָּנִים קְשֵׁי פָנִים וְחִזְקֵי-לֵבאֲנִי שׁוֹלֵחַ אוֹתְךָ אֲלֵיהֶם וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה. בה וְהֵמָּה אִם-יִשְׁמְעוּ וְאִם-יֶחְדָּלוּ כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּהוְיָדְעוּ כִּי נָבִיא הָיָה בְתוֹכָם.

בו וְאַתָּה בֶן-אָדָם אַל-תִּירָא מֵהֶם וּמִדִּבְרֵיהֶם אַל-תִּירָא כִּי סָרָבִים וְסַלּוֹנִים אוֹתָךְ וְאֶל-עַקְרַבִּים אַתָּה יוֹשֵׁב: מִדִּבְרֵיהֶם אַל-תִּירָא וּמִפְּנֵיהֶם אַל-תֵּחָת כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה. בז וְדִבַּרְתָּ אֶת-דְּבָרַי אֲלֵיהֶם אִם-יִשְׁמְעוּ וְאִם-יֶחְדָּלוּ: כִּי מְרִי הֵמָּה.

בח וְאַתָּה בֶן-אָדָם שְׁמַע אֵת אֲשֶׁר-אֲנִי מְדַבֵּר אֵלֶיךָאַל-תְּהִי-מֶרִי כְּבֵית הַמֶּרִי: פְּצֵה פִיךָוֶאֱכֹל אֵת אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן אֵלֶיךָ. בט וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה-יָד שְׁלוּחָה אֵלָי וְהִנֵּה-בוֹ מְגִלַּת-סֵפֶר. בי וַיִּפְרֹשׂ אוֹתָהּ לְפָנַי וְהִיא כְתוּבָה פָּנִים וְאָחוֹר וְכָתוּב אֵלֶיהָ קִנִים וָהֶגֶה וָהִי.