יוחנן 9

ט וַיְהִי בְּעָבְרוֹ וַיַּרְא אִישׁ וְהוּא עִוֵּר מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ: 2 וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתוֹ תַּלְמִידָיו לֵאמֹר רַבִּי מִי הַחֹטֶא הוּא אוֹ יֹלְדָיו כִּי נוֹלַד עִוֵּר: 3 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ לֹא הוּא חָטָא וְלֹא יוֹלְדָיו אַךְ לְמַעַן יִגָּלוּ־בוֹ מַעַלְלֵי־אֵל: 4 עָלַי לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂי שֹׁלְחִי בְּעוֹד יוֹם יָבוֹא הַלַּיְלָה אֲשֶׁר־בּוֹ לֹא־יָכֹל אִישׁ לַעֲשׂוֹת: 5 בְּעוֹדֶנִּי בָּעוֹלָם אוֹר הָעוֹלָם אָנִי: 6 וַיְהִי כְּדַבְּרוֹ זֹאת וַיָּרָק עַל־הָאָרֶץ וַיַּעַשׂ טִיט מִן־הָרוֹק וַיִּמְרַח אֶת־הַטִּיט עַל־עֵינֵי הָעִוֵּר: 7 וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵךְ וּרְחַץ בִּבְרֵכַת הַשִּׁלֹחַ הוּא שָׁלוּחַ וַיֵּלֶךְ וַיִּרְחַץ וַיָּבֹא וְעֵינָיו רֹאוֹת: 8 וַיֹּאמְרוּ שְׁכֵנָיו וַאֲשֶׁר רָאוּ אֹתוֹ לְפָנִים כִּי־עִוֵּר הוּא הֲלֹא הוּא הַיּשֵׁב וְשֹׁאֵל צְדָקָה: 9 אֵלֶּה אָמְרוּ כִּי־זֶה הוּא וְאֵלֶּה אָמְרוּ אַךְ־דּוֹמֶה לּוֹ וְהוּא אָמַר אֲנִי הוּא: 10 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו וְאֵיךְ נִפְקְחוּ עֵינֶיךָ: 11 וַיַּעַן וַיֹאמֶר אִישׁ אֲשֶׁר־נִקְרָא שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ עָשָׂה טִיט וַיִּמְרַח עַל־עֵינַי וַיֹּאמֶר אֵלַי לֵךְ וּרְחַץ בִּבְרֵכַת הַשִּׁלֹחַ וָאֵלֵךְ וָאֶרְחַץ וַתִּפָּקַחְנָה עֵינָי: 12 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו וְאַיּוֹ וַיֹּאמֶר לֹא יָדָעְתִּי: 13 וַיָּבִיאוּ אֶת־הָאִישׁ אֲשֶׁר הָיָה עִוֵּר לְפָנִים אֶל־הַפְּרוּשִׁים: 14 וְהַיּוֹם אֲשֶׁר עָשָׂה־בוֹ יֵשׁוּעַ אֶת־הַטִּיט וַיִּפְקַח אֶת־עֵינָיו הָיָה יוֹם הַשַּׁבָּת: 15 וַיּוֹסִיפוּ לִשְׁאֹל אֹתוֹ גַּם־הַפְּרוּשִׁים אֵיךְ נִפְקְחוּ עֵינָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם טִיט שָׂם עַל־עֵינַי וָאֶרְחַץ וְהִנְנִי רֹאֶה: 16 וַיֹּאמְרוּ מִקְצָת הַפְּרוּשִׁים זֶה הָאִישׁ לֹא מֵאֵת אֱלֹקִים הוּא כִּי לֹא־יִשְׁמֹר אֶת־הַשַּׁבָּת וַאֲחֵרִים אָמְרוּ אֵיכָה יוּכַל אִישׁ חֹטֵא לַעֲשׂוֹת אֹתוֹת כָּאֵלֶּה וַתְּהִי־מַחֲלֹקֶת בֵּינֵיהֶם: 17 וַיּוֹסִיפוּ וַיֹּאמְרוּ אֶל־הָעִוֵּר וְאַתָּה מַה־תֹּאמַר לוֹ כִּי פָקַח עֵינֶיךָ וַיֹּאמֶר נָבִיא הוּא: 18 וְלֹא־הֶאֱמִינוּ הַיְּהוּדִים כִּי עִוֵּר הָיָה וְאֹרוּ עֵינָיו עַד־אֲשֶׁר קָרְאוּ אֶל־יוֹלְדֵי הַנִּרְפָּא: 19 וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתָם לֵאמֹר הֲזֶה בִנְכֶם אֲשֶׁר אֲֲמַַרְתֶּם נוֹלַד עִוֵּר וְאֵיכָה הוּא רֹאֶה עָתָּה: 20 וַיַּעֲנוּ אֹתָם יוֹלְדָיו וַיֹּאמְרוּ יָדַעְנוּ כִּי זֶה הוּא בְּנֵנוּ וְכִי נוֹלַד עִוֵּר: 21 אֲבָל לֹא יָדַעְנוּ אֵיךְ הוּא רֹאֶה עַתָּה וְלֹא יָדַעְנוּ מִי פָקַח אֶת־עֵינָיו הֲלֹא בֶן־דַּעַת הוּא שַׁאֲלוּ אֶת־פִּיהוּ וְהוּא יַגִּיד מֶה־הָיָה לוֹ: 22 כָּזֹאת דִבְּרוּ יוֹלְדָיו מִיִּרְאָתָם אֶת־הַיְּהוּדִים כִּי הַיְּהוּדִים כְּבָר נוֹעֲצוּ לְנַדּוֹת אֶת־כָּל־אֲשֶׁר יוֹדֶה כִּי הוּא הַמָּשִִׁיחַ: 23 עַל־כֵּן אָמְרוּ יוֹלְדָיו בֶּן־דַּעַת הוּא שַׁאֲלוּ אֶת־פִּיהוּ: 24 וַיִּקְרְאוּ שֵׁנִית לָאִישׁ אֲשֶׁר הָיָה עִוֵּר וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו תֵּן כָּבוֹד לֵאלֹקִים אֲנַחְנוּ יָדַעְנוּ כִּי־הָאִישׁ הַזֶּה חֹטֵא הוּא: 25 וַיַּעַן וַיֹּאמַר אִם־חֹטֵא הָאִישׁ לֹא יָדָעְתִּי אַחַת יָדַעְתִּי כִּי עִוֵּר הָיִיתִי וְעַתָּה הִנְנִי רֹאֶה: 26 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו עוֹד מֶה־עָשָׂה לָךְ אֵיךְ פָּקַח עֵינֶיךָ: 27 וַיַּעַן אֹתָם כְּבָר אָמַרְתִּי לָכֶם הֲלֹא שְׁמַעְתֶּם וּמַה־לָכֶם לִשְׁמֹעַ שֵׁנִית הֲתַחְפְּצוּ גַם־אַתֶּם לִהְיוֹת תַּלְמִידָיו: 28 וַיְחָרֲפוּ אֹתוֹ וַיֹּאמְרוּ אַתָּה תַלְמִידוֹ וַאֲנַחְנוּ תַּלְמִידָיו שֶׁל־משֶׁה: 29 אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים כִּי אֶל־משֶׁה דִבֶּר הָאֱלֹקִים וְאֶת־זֶה לֹא יָדַעְנוּ מֵאַיִן הוּא: 30 וַיַּעַן הָאִישׁ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם דָּבָר נִפְלָא הוּא אֲשֶׁר אַתֶּם לֹא יְדַעְתֶּם מֵאַיִן הוּא וְהוּא פָקַח אֶת־עֵינָי: 31 וְהִנֵּה יָדַעְנוּ כִּי אֶת־הַחַטָּאִים לֹא־יִשְׁמַע אֵל כִּי אִם־אֶת־יְרֵא אֱלֹקִים וְעֹשֵׂה רְצוֹנוֹ אֹתוֹ יִשְׁמָע: 32 מֵעוֹלָם לֹא נִשְׁמָע אֲשֶׁר־פָּקַח אִישׁ עֵינֵי עִוֵּר מֵרָחֶם: 33 לוּלֵא הָיָה זֶה מֵאֵת אֱלֹקִים לֹא הָיָה יָכֹל לַעֲשׂוֹת מְאוּמָה: 34 וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֵן בַּחֲטָאִים נוֹלַדְתָּ כֻלָּךְ וְאַתָּה תְלַמְּדֵנוּ וַיֶּהְדְּפֻהוּ הַחוּצָה: 35 וַיִּשְׁמַע יֵשׁוּעַ כִּי הֲדָפֻהוּ הַחוּצָה וַיִּפְגְּשֵׁהוּ וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֲתַאֲמִין בְּבֶן־הָאָדָם: 36 וַיַּעַן וַיֹּאמַר מִי הוּא־זֶה אֲדֹנִי וְאַאֲמִין בּוֹ: 37 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ הֵן־רָאִיתָ אֹתוֹ וְהַמְדַבֵּר אֵלֶיךָ הִנֵּה זֶה הוּא: 38 וַיֹּאמֶר אֲנִי מַאֲמִין אֲדֹנִי וַיִּשְׁתַּחוּ לוֹ: 39 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲנִי בָאתִי לָעוֹלָם הַזֶּה לָדִין לְמַעַן יִרְאוּ הַעִוְרִים וְהָרֹאִים יִהְיוּ לְעִוְרִים: 40 וַאֲשֶׁר הָיוּ עִמּוֹ מִן־הַפְּרוּשִׁים שָׁמְעוּ דְבָרָיו וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֲַגַם אֲנַחְנוּ עִוְרִים: 41 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לוּ הֱיִיתֶם עִוְרִים לֹא־הָיָה בָכֶם חֵטְא וְעַתָּה אֲמַרְתֶּם פִּקְחִים אֲנַחְנוּ וְתַעֲמֹד חַטַּאתְכֶם: