שפט17

יזא וַיְהִי-אִישׁ מֵהַר-אֶפְרָיִם וּשְׁמוֹ מִיכָיְהוּ. יזב וַיֹּאמֶר לְאִמּוֹ אֶלֶף וּמֵאָה הַכֶּסֶף אֲשֶׁר לֻקַּח-לָךְ ואתי (וְאַתְּ) אָלִית וְגַם אָמַרְתְּ בְּאָזְנַי הִנֵּה-הַכֶּסֶף אִתִּי אֲנִי לְקַחְתִּיו וַתֹּאמֶר אִמּוֹ בָּרוּךְ בְּנִי לַיהוָה. יזג וַיָּשֶׁב אֶת-אֶלֶף-וּמֵאָה הַכֶּסֶף לְאִמּוֹ וַתֹּאמֶר אִמּוֹ הַקְדֵּשׁ הִקְדַּשְׁתִּי אֶת-הַכֶּסֶף לַיהוָה מִיָּדִי לִבְנִי לַעֲשׂוֹת פֶּסֶל וּמַסֵּכָה וְעַתָּה אֲשִׁיבֶנּוּ לָךְ. יזד וַיָּשֶׁב אֶת-הַכֶּסֶף לְאִמּוֹ וַתִּקַּח אִמּוֹ מָאתַיִם כֶּסֶף וַתִּתְּנֵהוּ לַצּוֹרֵף וַיַּעֲשֵׂהוּ פֶּסֶל וּמַסֵּכָה וַיְהִי בְּבֵית מִיכָיְהוּ. יזה וְהָאִישׁ מִיכָה לוֹ בֵּית אֱלֹהִים וַיַּעַשׂ אֵפוֹד וּתְרָפִים וַיְמַלֵּא אֶת-יַד אַחַד מִבָּנָיו וַיְהִי-לוֹ לְכֹהֵן. יזו בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל: אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה.

יזז וַיְהִי-נַעַר מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה מִמִּשְׁפַּחַת יְהוּדָה וְהוּא לֵוִי וְהוּא גָר-שָׁם. יזח וַיֵּלֶךְ הָאִישׁ מֵהָעִיר מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה לָגוּר בַּאֲשֶׁר יִמְצָא וַיָּבֹא הַר-אֶפְרַיִם עַד-בֵּית מִיכָה לַעֲשׂוֹת דַּרְכּוֹ. יזט וַיֹּאמֶר-לוֹ מִיכָה מֵאַיִן תָּבוֹא וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵוִי אָנֹכִי מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה וְאָנֹכִי הֹלֵךְ לָגוּר בַּאֲשֶׁר אֶמְצָא. יזי וַיֹּאמֶר לוֹ מִיכָה שְׁבָה עִמָּדִי וֶהְיֵה-לִי לְאָב וּלְכֹהֵן וְאָנֹכִי אֶתֶּן-לְךָ עֲשֶׂרֶת כֶּסֶף לַיָּמִים וְעֵרֶךְ בְּגָדִים וּמִחְיָתֶךָ וַיֵּלֶךְ הַלֵּוִי. יזיא וַיּוֹאֶל הַלֵּוִי לָשֶׁבֶת אֶת-הָאִישׁ וַיְהִי הַנַּעַר לוֹ כְּאַחַד מִבָּנָיו. יזיב וַיְמַלֵּא מִיכָה אֶת-יַד הַלֵּוִי וַיְהִי-לוֹ הַנַּעַר לְכֹהֵן וַיְהִי בְּבֵית מִיכָה. יזיג וַיֹּאמֶר מִיכָהעַתָּה יָדַעְתִּי כִּי-יֵיטִיב יְהוָה לִי: כִּי הָיָה-לִי הַלֵּוִי לְכֹהֵן.