2אפתחה במשל פי אביעה חידות מני־קדם׃

3אשר מענו ונדעם ואבותינו ספרו־לנו׃

4לא נכחד ׀ מבניהם לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה׃

5ויקם עדות ׀ ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את־אבותינו להודיעם לבניהם׃

6למען ידעו ׀ דור אחרון בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם׃

7וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי־אל ומצותיו ינצרו׃

8ולא יהיו ׀ כאבותם דור סורר ומרה דור לא־הכין לבו ולא־נאמנה את־אל רוחו׃

9בני־אפרים נושקי רומי־קשת הפכו ביום קרב׃

10לא מרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת׃

11וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם׃

12נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה־צען׃

13בקע ים ויעבירם ויצב־מים כמו־נד׃

14וינחם בענן יומם וכל־הלילה באור אש׃

15יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה׃

16ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים׃

17ויוסיפו עוד לחטא־לו למרות עליון בציה׃

18וינסו־אל בלבבם לשאל־אכל לנפשם׃

19וידברו באלהים אמרו היוכל אל לערך לחן במדבר׃

20הן הכה־צור ׀ ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם־לחם יוכל תת אם־יכין שאר לעמו׃

21לכן ׀ שמע יהוה ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם־אף עלה בישראל׃

22כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו׃

23ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח׃

24וימטר עליהם מן לאכל ודגןש־מים נתן למו׃

25לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע׃

26יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן׃

27וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף׃

28ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו׃

29ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם׃

30לא־זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם׃

31ואף אלהים ׀ עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע׃

32בכל־זאת חטאו־עוד ולא־האמינו בנפלאותיו׃

33ויכל־בהבל ימיהם ושנותם בבהלה׃

34אם־הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו־אל׃

35ויזכרו כי־אלהים צורם ואל עליון גאלם׃

36ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו־לו׃

37ולבם לא־נכון עמו ולא נאמנו בבריתו׃

38והוא רחום ׀ יכפר עון ולא־ישחית והרבה להשיב אפו ולא־יעיר כל־חמתו׃

39ויזכר כי־בשר המה רוח הולך ולא ישוב׃

40כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון׃

41וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו׃

42לא־זכרו את־ידו יום א‍שר־פדם מני־צר׃

43אשר־שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה־צען׃

44ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל־ישתיון׃

45ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם׃

46ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה׃

47יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל׃

48ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים׃

49ישלח־בם ׀ חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים׃

50יפלס נתיב לאפו לא־חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר׃

51ויך כל־בכור במצרים ראשית אונים באהלי־חם׃

52ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר׃

53וינחם לבטח ולא פחדו ואת־אויביהם כסה הים׃

54ויביאם אל־גבול קדשו הר־זה קנתה ימינו׃

55ויגרש מפניהם ׀ גוים ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל׃

56וינסו וימרו את־אלהים עליון ועדותיו לא שמרו׃

57ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה׃

58ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו׃

59שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל׃

60ויטש משכן שלו אהל שכן באדם׃

61ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד־צר׃

62ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר׃

63בחוריו אכלה־אש ובתולתיו לא הוללו׃

64כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה׃

65ויקץ כישן ׀ אדני כגבור מתרונן מיין׃

66ויך־צריו אחור חרפת עולם נתן למו׃

67וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר׃

68ויבחר את־שבט יהודה את־הר ציון אשר אהב׃

69ויבן כמו־רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם׃

70ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן׃

71מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו׃

72וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם׃