10י כי תקרב אל עיר להלחם עליה--וקראת אליה לשלום 11יא והיה אם שלום תענך ופתחה לך  והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למס--ועבדוך 12יב ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה--וצרת עליה 13יג ונתנה יהוה אלהיך בידך והכית את כל זכורה לפי חרב 14יד רק הנשים והטף והבהמה וכל אשר יהיה בעיר כל שללה--תבז לך ואכלת את שלל איביך אשר נתן יהוה אלהיך לך 15טו כן תעשה לכל הערים הרחקת ממך מאד אשר לא מערי הגוים האלה הנה 16טז רק מערי העמים האלה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה--לא תחיה כל נשמה 17יז כי החרם תחרימם החתי והאמרי הכנעני והפרזי החוי והיבוסי--כאשר צוך יהוה אלהיך 18יח למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבתם אשר עשו לאלהיהם וחטאתם ליהוה אלהיכם  {ס}

19יט כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן--כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת  כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור 20כ רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא--אתו תשחית וכרת ובנית מצור על העיר אשר הוא עשה עמך מלחמה--עד רדתה  {פ}