7ז פתיתני יהוה ואפת חזקתני ותוכל הייתי לשחוק כל היום כלה לעג לי

8ח כי מדי אדבר אזעק חמס ושד אקרא  כי היה דבר יהוה לי לחרפה ולקלס כל היום

9ט ואמרתי לא אזכרנו ולא אדבר עוד בשמו והיה בלבי כאש בערת עצר בעצמתי ונלאיתי כלכל ולא אוכל

10י כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב הגידו ונגידנו כל אנוש שלמי שמרי צלעי אולי יפתה ונוכלה לו ונקחה נקמתנו ממנו

11יא ויהוה אותי כגבור עריץ על כן רדפי יכשלו ולא יכלו בשו מאד כי לא השכילו כלמת עולם לא תשכח

12יב ויהוה צבאות בחן צדיק ראה כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את ריבי  {ס}

13יג שירו ליהוה--הללו את יהוה  כי הציל את נפש אביון מיד מרעים  {ס}

14יד ארור היום אשר ילדתי בו  יום אשר ילדתני אמי אל יהי ברוך

15טו ארור האיש אשר בשר את אבי לאמר ילד לך בן זכר--שמח שמחהו

16טז והיה האיש ההוא כערים אשר הפך יהוה ולא נחם ושמע זעקה בבקר ותרועה בעת צהרים

17יז אשר לא מותתני מרחם ותהי לי אמי קברי ורחמה הרת עולם

18יח למה זה מרחם יצאתי לראות עמל ויגון ויכלו בבשת ימי  {פ}