4ד ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה 5ה ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה  כי למחיה שלחני אלהים לפניכם 6ו כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר 7ז וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדלה 8ח ועתה לא אתם שלחתם אתי הנה כי האלהים וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומשל בכל ארץ מצרים

9ט מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף שמני אלהים לאדון לכל מצרים רדה אלי אל תעמד 10י וישבת בארץ גשן והיית קרוב אלי--אתה ובניך ובני בניך וצאנך ובקרך וכל אשר לך 11יא וכלכלתי אתך שם כי עוד חמש שנים רעב  פן תורש אתה וביתך וכל אשר לך 12יב והנה עיניכם ראות ועיני אחי בנימין  כי פי המדבר אליכם 13יג והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים ואת כל אשר ראיתם ומהרתם והורדתם את אבי הנה 14יד ויפל על צוארי בנימן אחיו ויבך ובנימן--בכה על צואריו 15טו וינשק לכל אחיו ויבך עלהם ואחרי כן דברו אחיו אתו

16טז והקל נשמע בית פרעה לאמר באו אחי יוסף וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו 17יז ויאמר פרעה אל יוסף אמר אל אחיך זאת עשו  טענו את בעירכם ולכו באו ארצה כנען 18יח וקחו את אביכם ואת בתיכם ובאו אלי ואתנה לכם את טוב ארץ מצרים ואכלו את חלב הארץ 19יט ואתה צויתה זאת עשו  קחו לכם מארץ מצרים עגלות לטפכם ולנשיכם ונשאתם את אביכם ובאתם 20כ ועינכם אל תחס על כליכם  כי טוב כל ארץ מצרים לכם הוא

21כא ויעשו כן בני ישראל ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה ויתן להם צדה לדרך 22כב לכלם נתן לאיש חלפות שמלת ולבנימן נתן שלש מאות כסף וחמש חלפת שמלת 23כג ולאביו שלח כזאת עשרה חמרים נשאים מטוב מצרים ועשר אתנת נשאת בר ולחם ומזון לאביו--לדרך

24כד וישלח את אחיו וילכו ויאמר אלהם אל תרגזו בדרך

25כה ויעלו ממצרים ויבאו ארץ כנען אל יעקב אביהם 26כו ויגדו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא משל בכל ארץ מצרים ויפג לבו כי לא האמין להם 27כז וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דבר אלהם וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם 28כח ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות