6ו ויען דוד ויאמר אל אחימלך החתי ואל אבישי בן צרויה אחי יואב לאמר מי ירד אתי אל שאול אל המחנה ויאמר אבישי אני ארד עמך 7ז ויבא דוד ואבישי אל העם לילה והנה שאול שכב ישן במעגל וחניתו מעוכה בארץ מראשתו ואבנר והעם שכבים סביבתו  {ס} 8ח ויאמר אבישי אל דוד סגר אלהים היום את אויבך בידך ועתה אכנו נא בחנית ובארץ פעם אחת ולא אשנה לו 9ט ויאמר דוד אל אבישי אל תשחיתהו  כי מי שלח ידו במשיח יהוה--ונקה  {פ} 10י ויאמר דוד חי יהוה כי אם יהוה יגפנו או יומו יבוא ומת או במלחמה ירד ונספה 11יא חלילה לי מיהוה משלח ידי במשיח יהוה ועתה קח נא את החנית אשר מראשתו ואת צפחת המים--ונלכה לנו 12יב ויקח דוד את החנית ואת צפחת המים מראשתי שאול וילכו להם ואין ראה ואין יודע ואין מקיץ כי כלם ישנים--כי תרדמת יהוה נפלה עליהם

13יג ויעבר דוד העבר ויעמד על ראש ההר מרחק  רב המקום ביניהם 14יד ויקרא דוד אל העם ואל אבנר בן נר לאמר הלוא תענה אבנר ויען אבנר ויאמר מי אתה קראת אל המלך  {פ} 15טו ויאמר דוד אל אבנר הלוא איש אתה ומי כמוך בישראל ולמה לא שמרת אל אדניך המלך  כי בא אחד העם להשחית את המלך אדניך 16טז לא טוב הדבר הזה אשר עשית--חי יהוה כי בני מות אתם אשר לא שמרתם על אדניכם על משיח יהוה ועתה ראה אי חנית המלך ואת צפחת המים--אשר מראשתו

17יז ויכר שאול את קול דוד ויאמר הקולך זה בני דוד ויאמר דוד קולי אדני המלך 18יח ויאמר למה זה אדני רדף אחרי עבדו  כי מה עשיתי ומה בידי רעה 19יט ועתה ישמע נא אדני המלך את דברי עבדו  אם יהוה הסיתך בי ירח מנחה ואם בני האדם ארורים הם לפני יהוה כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת יהוה לאמר לך עבד אלהים אחרים 20כ ועתה אל יפל דמי ארצה מנגד פני יהוה  כי יצא מלך ישראל לבקש את פרעש אחד כאשר ירדף הקרא בהרים

21כא ויאמר שאול חטאתי שוב בני דוד כי לא ארע לך עוד תחת אשר יקרה נפשי בעיניך היום הזה  הנה הסכלתי ואשגה הרבה מאד 22כב ויען דוד ויאמר הנה החנית (חנית) המלך ויעבר אחד מהנערים ויקחה 23כג ויהוה ישיב לאיש את צדקתו ואת אמנתו--אשר נתנך יהוה היום ביד ולא אביתי לשלח ידי במשיח יהוה 24כד והנה כאשר גדלה נפשך היום הזה--בעיני  כן תגדל נפשי בעיני יהוה ויצלני מכל צרה  {פ} 25כה ויאמר שאול אל דוד ברוך אתה בני דוד--גם עשה תעשה וגם יכל תוכל וילך דוד לדרכו ושאול שב למקומו  {פ}