8ח וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן--לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן 9ט ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה 10י ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא 11יא ויאמר--מי הגיד לך כי עירם אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו--אכלת 12יב ויאמר האדם  האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מן העץ ואכל 13יג ויאמר יהוה אלהים לאשה מה זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל

14יד ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך

15טו ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה  הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב  {ס}

16טז אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך--בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך  {ס}

17יז ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו--ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך

18יח וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה

19יט בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת  כי עפר אתה ואל עפר תשוב

20כ ויקרא האדם שם אשתו חוה  כי הוא היתה אם כל חי

21כא ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור--וילבשם  {פ}

22כב ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם 23כג וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן--לעבד את האדמה אשר לקח משם 24כד ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים  {ס}