Deuteronomy 21:16-23 ▼

16 וְהָיָ֗ה בְּיוֹם֙ הַנְחִיל֣וֹ אֶת־ בָּנָ֔יו אֵ֥ת אֲשֶׁר־ יִהְיֶ֖ה ל֑וֹ לֹ֣א יוּכַ֗ל לְבַכֵּר֙ אֶת־ בֶּן־ הָ֣אֲהוּבָ֔ה עַל־ פְּנֵ֥י בֶן־ הַשְּׂנוּאָ֖ה הַבְּכֹֽר׃

17 כִּי֩ אֶת־ הַבְּכֹ֨ר בֶּן־ הַשְּׂנוּאָ֜ה יַכִּ֗יר לָ֤תֶת לוֹ֙ פִּ֣י שְׁנַ֔יִם בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־ יִמָּצֵ֖א ל֑וֹ כִּי־ הוּא֙ רֵאשִׁ֣ית אֹנ֔וֹ ל֖וֹ מִשְׁפַּ֥ט הַבְּכֹרָֽה׃ ס

18 כִּֽי־ יִהְיֶ֣ה לְאִ֗ישׁ בֵּ֚ן סוֹרֵ֣ר וּמוֹרֶ֔ה אֵינֶ֣נּוּ שֹׁמֵ֔עַ בְּק֥וֹל אָבִ֖יו וּבְק֣וֹל אִמּ֑וֹ וְיסְּר֣וּ‪‬‪‬‪‬ אֹת֔וֹ וְלֹ֥א יִשְׁמַ֖ע אֲלֵיהֶֽם׃

19 וְתָ֥פְשׂוּ ב֖וֹ אָבִ֣יו וְאִמּ֑וֹ וְהוֹצִ֧יאוּ אֹת֛וֹ אֶל־ זִקְנֵ֥י עִיר֖וֹ וְאֶל־ שַׁ֥עַר מְקֹמֽוֹ׃

20 וְאָמְר֞וּ אֶל־ זִקְנֵ֣י עִיר֗וֹ בְּנֵ֤נוּ זֶה֙ סוֹרֵ֣ר וּמֹרֶ֔ה אֵינֶ֥נּוּ שֹׁמֵ֖עַ בְּקֹלֵ֑נוּ זוֹלֵ֖ל וְסֹבֵֽא׃

21 וּ֠רְגָמֻהוּ כָּל־ אַנְשֵׁ֨י עִיר֤וֹ בָֽאֲבָנִים֙ וָמֵ֔ת וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְכָל־ יִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׁמְע֥וּ וְיִרָֽאוּ׃ ס

22 וְכִֽי־ יִהְיֶ֣ה בְאִ֗ישׁ חֵ֛טְא מִשְׁפַּט־ מָ֖וֶת וְהוּמָ֑ת וְתָלִ֥יתָ אֹת֖וֹ עַל־ עֵֽץ׃

23 לֹא־ תָלִ֨ין נִבְלָת֜וֹ עַל־ הָעֵ֗ץ כִּֽי־ קָב֤וֹר תִּקְבְּרֶ֙נּוּ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כִּֽי־ קִלְלַ֥ת אֱלֹהִ֖ים תָּל֑וּי וְלֹ֤א תְטַמֵּא֙ אֶת־ אַדְמָ֣תְךָ֔ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָֽה׃ ס