1 Kings 21:2-4 ▼

2 וַיְדַבֵּ֣ר אַחְאָ֣ב אֶל־ נָב֣וֹת ׀ לֵאמֹר֩ ׀ תְּנָה־ לִּ֨י אֶֽת־ כַּרְמְךָ֜ וִֽיהִי־ לִ֣י לְגַן־ יָרָ֗ק כִּ֣י ה֤וּא קָרוֹב֙ אֵ֣צֶל בֵּיתִ֔י וְאֶתְּנָ֤ה לְךָ֙ תַּחְתָּ֔יו כֶּ֖רֶם ט֣וֹב מִמֶּ֑נּוּ אִ֚ם ט֣וֹב בְּעֵינֶ֔יךָ אֶתְּנָה־ לְךָ֥ כֶ֖סֶף מְחִ֥יר זֶֽה׃

3 וַיֹּ֥אמֶר נָב֖וֹת אֶל־ אַחְאָ֑ב חָלִ֤ילָה לִּי֙ מֵֽיהוָ֔ה מִתִּתִּ֛י אֶת־ נַחֲלַ֥ת אֲבֹתַ֖י לָֽךְ׃

4 וַיָּבֹא֩ אַחְאָ֨ב אֶל־ בֵּית֜וֹ סַ֣ר וְזָעֵ֗ף עַל־ הַדָּבָר֙ אֲשֶׁר־ דִּבֶּ֣ר אֵלָ֗יו נָבוֹת֙ הַיִּזְרְעֵאלִ֔י וַיֹּ֕אמֶר לֹֽא־ אֶתֵּ֥ן לְךָ֖ אֶת־ נַחֲלַ֣ת אֲבוֹתָ֑י וַיִּשְׁכַּב֙ עַל־ מִטָּת֔וֹ וַיַּסֵּ֥ב אֶת־ פָּנָ֖יו וְלֹֽא־ אָ֥כַל לָֽחֶם׃