2 Samuel 13:30-36 ▼

30 וַֽיְהִי֙ הֵ֣מָּה בַדֶּ֔רֶךְ וְהַשְּׁמֻעָ֣ה בָ֔אָה אֶל־ דָּוִ֖ד לֵאמֹ֑ר הִכָּ֤ה אַבְשָׁלוֹם֙ אֶת־ כָּל־ בְּנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וְלֹֽא־ נוֹתַ֥ר מֵהֶ֖ם אֶחָֽד׃ ס

31 וַיָּ֧קָם הַמֶּ֛לֶךְ וַיִּקְרַ֥ע אֶת־ בְּגָדָ֖יו וַיִּשְׁכַּ֣ב אָ֑רְצָה וְכָל־ עֲבָדָ֥יו נִצָּבִ֖ים קְרֻעֵ֥י בְגָדִֽים׃ ס

32 וַיַּ֡עַן יוֹנָדָ֣ב ׀ בֶּן־ שִׁמְעָ֨ה אֲחִֽי־ דָוִ֜ד וַיֹּ֗אמֶר אַל־ יֹאמַ֤ר אֲדֹנִי֙ אֵ֣ת כָּל־ הַנְּעָרִ֤ים בְּנֵֽי־ הַמֶּ֙לֶךְ֙ הֵמִ֔יתוּ כִּֽי־ אַמְנ֥וֹן לְבַדּ֖וֹ מֵ֑ת כִּֽי־ עַל־ פִּ֤י אַבְשָׁלוֹם֙ הָיְתָ֣ה שׂוּמָ֔ה מִיּוֹם֙ עַנֹּת֔וֹ אֵ֖ת תָּמָ֥ר אֲחֹתֽוֹ׃

33 וְעַתָּ֡ה אַל־ יָשֵׂם֩ אֲדֹנִ֨י הַמֶּ֤לֶךְ אֶל־ לִבּוֹ֙ דָּבָ֣ר לֵאמֹ֔ר כָּל־ בְּנֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ מֵ֑תוּ כִּֽי־ אִם־ אַמְנ֥וֹן לְבַדּ֖וֹ מֵֽת׃ פ

34 וַיִּבְרַ֖ח אַבְשָׁל֑וֹם וַיִּשָּׂ֞א הַנַּ֤עַר הַצֹּפֶה֙ אֶת־ [עינו] (עֵינָ֔יו) וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֨ה עַם־ רַ֜ב הֹלְכִ֥ים מִדֶּ֛רֶךְ אַחֲרָ֖יו מִצַּ֥ד הָהָֽר׃

35 וַיֹּ֤אמֶר יֽוֹנָדָב֙ אֶל־ הַמֶּ֔לֶךְ הִנֵּ֥ה בְנֵֽי־ הַמֶּ֖לֶךְ בָּ֑אוּ כִּדְבַ֥ר עַבְדְּךָ֖ כֵּ֥ן הָיָֽה׃

36 וַיְהִ֣י ׀ כְּכַלֹּת֣וֹ לְדַבֵּ֗ר וְהִנֵּ֤ה בְנֵֽי־ הַמֶּ֙לֶךְ֙ בָּ֔אוּ וַיִּשְׂא֥וּ קוֹלָ֖ם וַיִּבְכּ֑וּ וְגַם־ הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְכָל־ עֲבָדָ֔יו בָּכ֕וּ בְּכִ֖י גָּד֥וֹל מְאֹֽד׃