Ruth 2:17-23 ▼

17 וַתְּלַקֵּ֥ט בַּשָּׂדֶ֖ה עַד־ הָעָ֑רֶב וַתַּחְבֹּט֙ אֵ֣ת אֲשֶׁר־ לִקֵּ֔טָה וַיְהִ֖י כְּאֵיפָ֥ה שְׂעֹרִֽים׃

18 וַתִּשָּׂא֙ וַתָּב֣וֹא הָעִ֔יר וַתֵּ֥רֶא חֲמוֹתָ֖הּ אֵ֣ת אֲשֶׁר־ לִקֵּ֑טָה וַתּוֹצֵא֙ וַתִּתֶּן־ לָ֔הּ אֵ֥ת אֲשֶׁר־ הוֹתִ֖רָה מִשָּׂבְעָֽהּ׃

19 וַתֹּאמֶר֩ לָ֨הּ חֲמוֹתָ֜הּ אֵיפֹ֨ה לִקַּ֤טְתְּ הַיּוֹם֙ וְאָ֣נָה עָשִׂ֔ית יְהִ֥י מַכִּירֵ֖ךְ בָּר֑וּךְ וַתַּגֵּ֣ד לַחֲמוֹתָ֗הּ אֵ֤ת אֲשֶׁר־ עָשְׂתָה֙ עִמּ֔וֹ וַתֹּ֗אמֶר שֵׁ֤ם הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֨ר עָשִׂ֧יתִי עִמּ֛וֹ הַיּ֖וֹם בֹּֽעַז׃

20 וַתֹּ֨אמֶר נָעֳמִ֜י לְכַלָּתָ֗הּ בָּר֥וּךְ הוּא֙ לַיהוָ֔ה אֲשֶׁר֙ לֹא־ עָזַ֣ב חַסְדּ֔וֹ אֶת־ הַחַיִּ֖ים וְאֶת־ הַמֵּתִ֑ים וַתֹּ֧אמֶר לָ֣הּ נָעֳמִ֗י קָר֥וֹב לָ֙נוּ֙ הָאִ֔ישׁ מִֽגֹּאֲלֵ֖נוּ הֽוּא׃

21 וַתֹּ֖אמֶר ר֣וּת הַמּוֹאֲבִיָּ֑ה גַּ֣ם ׀ כִּי־ אָמַ֣ר אֵלַ֗י עִם־ הַנְּעָרִ֤ים אֲשֶׁר־ לִי֙ תִּדְבָּקִ֔ין עַ֣ד אִם־ כִּלּ֔וּ אֵ֥ת כָּל־ הַקָּצִ֖יר אֲשֶׁר־ לִֽי׃

22 וַתֹּ֥אמֶר נָעֳמִ֖י אֶל־ ר֣וּת כַּלָּתָ֑הּ ט֣וֹב בִּתִּ֗י כִּ֤י תֵֽצְאִי֙ עִם־ נַ֣עֲרוֹתָ֔יו וְלֹ֥א יִפְגְּעוּ־ בָ֖ךְ בְּשָׂדֶ֥ה אַחֵֽר׃

23 וַתִּדְבַּ֞ק בְּנַעֲר֥וֹת בֹּ֙עַז֙ לְלַקֵּ֔ט עַד־ כְּל֥וֹת קְצִֽיר־ הַשְּׂעֹרִ֖ים וּקְצִ֣יר הַֽחִטִּ֑ים וַתֵּ֖שֶׁב אֶת־ חֲמוֹתָֽהּ׃