Jeremiah 42 NLT HEB Parallel

◄ Jeremiah 42 ►

NLT Parallel HEB [BSB CSB ESV HCS KJV ISV NAS NET NIV NLT HEB]

New Living Translation

Hebrew Study Bible

1Then all the military leaders, including Johanan son of Kareah and Jezaniah son of Hoshaiah, and all the people, from the least to the greatest, approached

1וַֽיִּגְּשׁוּ֙ כָּל־ שָׂרֵ֣י הַחֲיָלִ֔ים וְיֽוֹחָנָן֙ בֶּן־ קָרֵ֔חַ וִֽיזַנְיָ֖ה בֶּן־ הוֹשַֽׁעְיָ֑ה וְכָל־ הָעָ֖ם מִקָּטֹ֥ן וְעַד־ גָּדֽוֹל׃

2Jeremiah the prophet. They said, “Please pray to the LORD your God for us. As you can see, we are only a tiny remnant compared to what we were before.

2וַיֹּאמְר֞וּ אֶֽל־ יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֗יא תִּפָּל־ נָ֤א תְחִנָּתֵ֙נוּ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְהִתְפַּלֵּ֤ל בַּעֲדֵ֙נוּ֙ אֶל־ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּעַ֖ד כָּל־ הַשְּׁאֵרִ֣ית הַזֹּ֑את כִּֽי־ נִשְׁאַ֤רְנוּ מְעַט֙ מֵֽהַרְבֵּ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר עֵינֶ֖יךָ רֹא֥וֹת אֹתָֽנוּ׃

3Pray that the LORD your God will show us what to do and where to go.”

3וְיַגֶּד־ לָ֙נוּ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֶת־ הַדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁ֣ר נֵֽלֶךְ־ בָּ֑הּ וְאֶת־ הַדָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר נַעֲשֶֽׂה׃

4“All right,” Jeremiah replied. “I will pray to the LORD your God, as you have asked, and I will tell you everything he says. I will hide nothing from you.”

4וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵיהֶ֜ם יִרְמְיָ֤הוּ הַנָּבִיא֙ שָׁמַ֔עְתִּי הִנְנִ֧י מִתְפַּלֵּ֛ל אֶל־ יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם כְּדִבְרֵיכֶ֑ם וְֽהָיָ֡ה כָּֽל־ הַדָּבָר֩ אֲשֶׁר־ יַעֲנֶ֨ה יְהוָ֤ה אֶתְכֶם֙ אַגִּ֣יד לָכֶ֔ם לֹֽא־ אֶמְנַ֥ע מִכֶּ֖ם דָּבָֽר׃

5Then they said to Jeremiah, “May the LORD your God be a faithful witness against us if we refuse to obey whatever he tells us to do!

5וְהֵ֙מָּה֙ אָמְר֣וּ אֶֽל־ יִרְמְיָ֔הוּ יְהִ֤י יְהוָה֙ בָּ֔נוּ לְעֵ֖ד אֱמֶ֣ת וְנֶאֱמָ֑ן אִם־ לֹ֡א כְּֽכָל־ הַ֠דָּבָר אֲשֶׁ֨ר יִֽשְׁלָחֲךָ֜ יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֵלֵ֖ינוּ כֵּ֥ן נַעֲשֶֽׂה׃

6Whether we like it or not, we will obey the LORD our God to whom we are sending you with our plea. For if we obey him, everything will turn out well for us.”

6אִם־ ט֣וֹב וְאִם־ רָ֔ע בְּק֣וֹל ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ אֲשֶׁ֨ר [אנו] (אֲנַ֜חְנוּ) שֹׁלְחִ֥ים אֹתְךָ֛ אֵלָ֖יו נִשְׁמָ֑ע לְמַ֙עַן֙ אֲשֶׁ֣ר יִֽיטַב־ לָ֔נוּ כִּ֣י נִשְׁמַ֔ע בְּק֖וֹל יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ ס

7Ten days later the LORD gave his reply to Jeremiah.

7וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ עֲשֶׂ֣רֶת יָמִ֑ים וַיְהִ֥י דְבַר־ יְהוָ֖ה אֶֽל־ יִרְמְיָֽהוּ׃

8So he called for Johanan son of Kareah and the other military leaders, and for all the people, from the least to the greatest.

8וַיִּקְרָ֗א אֶל־ יֽוֹחָנָן֙ בֶּן־ קָרֵ֔חַ וְאֶ֛ל כָּל־ שָׂרֵ֥י הַחֲיָלִ֖ים אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑וֹ וּלְכָ֨ל־ הָעָ֔ם לְמִקָּטֹ֥ן וְעַד־ גָּדֽוֹל׃

9He said to them, “You sent me to the LORD, the God of Israel, with your request, and this is his reply:

9וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם כֹּֽה־ אָמַ֥ר יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁ֨ר שְׁלַחְתֶּ֤ם אֹתִי֙ אֵלָ֔יו לְהַפִּ֥יל תְּחִנַּתְכֶ֖ם לְפָנָֽיו׃

10‘Stay here in this land. If you do, I will build you up and not tear you down; I will plant you and not uproot you. For I am sorry about all the punishment I have had to bring upon you.

10אִם־ שׁ֤וֹב תֵּֽשְׁבוּ֙ בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וּבָנִ֤יתִי אֶתְכֶם֙ וְלֹ֣א אֶהֱרֹ֔ס וְנָטַעְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם וְלֹ֣א אֶתּ֑וֹשׁ כִּ֤י נִחַ֙מְתִּי֙ אֶל־ הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לָכֶֽם׃

11Do not fear the king of Babylon anymore,’ says the LORD. ‘For I am with you and will save you and rescue you from his power.

11אַל־ תִּֽירְא֗וּ מִפְּנֵי֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל אֲשֶׁר־ אַתֶּ֥ם יְרֵאִ֖ים מִפָּנָ֑יו אַל־ תִּֽירְא֤וּ מִמֶּ֙נּוּ֙ נְאֻם־ יְהוָ֔ה כִּֽי־ אִתְּכֶ֣ם אָ֔נִי לְהוֹשִׁ֧יעַ אֶתְכֶ֛ם וּלְהַצִּ֥יל אֶתְכֶ֖ם מִיָּדֽוֹ׃

12I will be merciful to you by making him kind, so he will let you stay here in your land.’

12וְאֶתֵּ֥ן לָכֶ֛ם רַחֲמִ֖ים וְרִחַ֣ם אֶתְכֶ֑ם וְהֵשִׁ֥יב אֶתְכֶ֖ם אֶל־ אַדְמַתְכֶֽם׃

13“But if you refuse to obey the LORD your God, and if you say, ‘We will not stay here;

13וְאִם־ אֹמְרִ֣ים אַתֶּ֔ם לֹ֥א נֵשֵׁ֖ב בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את לְבִלְתִּ֣י שְׁמֹ֔עַ בְּק֖וֹל יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃

14instead, we will go to Egypt where we will be free from war, the call to arms, and hunger,’

14לֵאמֹ֗ר לֹ֚א כִּ֣י אֶ֤רֶץ מִצְרַ֙יִם֙ נָב֔וֹא אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־ נִרְאֶה֙ מִלְחָמָ֔ה וְק֥וֹל שׁוֹפָ֖ר לֹ֣א נִשְׁמָ֑ע וְלַלֶּ֥חֶם לֹֽא־ נִרְעָ֖ב וְשָׁ֥ם נֵשֵֽׁב׃

15then hear the LORD’s message to the remnant of Judah. This is what the LORD of Heaven’s Armies, the God of Israel, says: ‘If you are determined to go to Egypt and live there,

15וְעַתָּ֕ה לָכֵ֛ן שִׁמְע֥וּ דְבַר־ יְהוָ֖ה שְׁאֵרִ֣ית יְהוּדָ֑ה כֹּֽה־ אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אִם־ אַ֠תֶּם שׂ֣וֹם תְּשִׂמ֤וּן פְּנֵיכֶם֙ לָבֹ֣א מִצְרַ֔יִם וּבָאתֶ֖ם לָג֥וּר שָֽׁם׃

16the very war and famine you fear will catch up to you, and you will die there.

16וְהָיְתָ֣ה הַחֶ֗רֶב אֲשֶׁ֤ר אַתֶּם֙ יְרֵאִ֣ים מִמֶּ֔נָּה שָׁ֛ם תַּשִּׂ֥יג אֶתְכֶ֖ם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְהָרָעָ֞ב אֲשֶׁר־ אַתֶּ֣ם ׀ דֹּאֲגִ֣ים מִמֶּ֗נּוּ שָׁ֣ם יִדְבַּ֧ק אַחֲרֵיכֶ֛ם מִצְרַ֖יִם וְשָׁ֥ם תָּמֻֽתוּ׃

17That is the fate awaiting every one of you who insists on going to live in Egypt. Yes, you will die from war, famine, and disease. None of you will escape the disaster I will bring upon you there.’

17וְיִֽהְי֣וּ כָל־ הָאֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁר־ שָׂ֨מוּ אֶת־ פְּנֵיהֶ֜ם לָב֤וֹא מִצְרַ֙יִם֙ לָג֣וּר שָׁ֔ם יָמ֕וּתוּ בַּחֶ֖רֶב בָּרָעָ֣ב וּבַדָּ֑בֶר וְלֹֽא־ יִהְיֶ֤ה לָהֶם֙ שָׂרִ֣יד וּפָלִ֔יט מִפְּנֵי֙ הָֽרָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י מֵבִ֥יא עֲלֵיהֶֽם׃ ס

18“This is what the LORD of Heaven’s Armies, the God of Israel, says: ‘Just as my anger and fury have been poured out on the people of Jerusalem, so they will be poured out on you when you enter Egypt. You will be an object of damnation, horror, cursing, and mockery. And you will never see your homeland again.’

18כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר יְהוָ֣ה צְבָאוֹת֮ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ כַּאֲשֶׁר֩ נִתַּ֨ךְ אַפִּ֜י וַחֲמָתִ֗י עַל־ יֹֽשְׁבֵי֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם כֵּ֣ן תִּתַּ֤ךְ חֲמָתִי֙ עֲלֵיכֶ֔ם בְּבֹאֲכֶ֖ם מִצְרָ֑יִם וִהְיִיתֶ֞ם לְאָלָ֤ה וּלְשַׁמָּה֙ וְלִקְלָלָ֣ה וּלְחֶרְפָּ֔ה וְלֹֽא־ תִרְא֣וּ ע֔וֹד אֶת־ הַמָּק֖וֹם הַזֶּֽה׃

19“Listen, you remnant of Judah. The LORD has told you: ‘Do not go to Egypt!’ Don’t forget this warning I have given you today.

19דִּבֶּ֨ר יְהוָ֤ה עֲלֵיכֶם֙ שְׁאֵרִ֣ית יְהוּדָ֔ה אַל־ תָּבֹ֖אוּ מִצְרָ֑יִם יָדֹ֙עַ֙ תֵּֽדְע֔וּ כִּי־ הַעִידֹ֥תִי בָכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃

20For you were not being honest when you sent me to pray to the LORD your God for you. You said, ‘Just tell us what the LORD our God says, and we will do it!’

20כִּ֣י [התעתים] (הִתְעֵיתֶם֮‪‬) בְּנַפְשֽׁוֹתֵיכֶם֒ כִּֽי־ אַתֶּ֞ם שְׁלַחְתֶּ֣ם אֹתִ֗י אֶל־ יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ לֵאמֹ֔ר הִתְפַּלֵּ֣ל בַּעֲדֵ֔נוּ אֶל־ יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וּכְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יֹאמַ֜ר יְהוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ כֵּ֥ן הַגֶּד־ לָ֖נוּ וְעָשִֽׂינוּ׃

21And today I have told you exactly what he said, but you will not obey the LORD your God any better now than you have in the past.

21וָאַגִּ֥ד לָכֶ֖ם הַיּ֑וֹם וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֗ם בְּקוֹל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וּלְכֹ֖ל אֲשֶׁר־ שְׁלָחַ֥נִי אֲלֵיכֶֽם׃

22So you can be sure that you will die from war, famine, and disease in Egypt, where you insist on going.”

22וְעַתָּה֙ יָדֹ֣עַ תֵּֽדְע֔וּ כִּ֗י בַּחֶ֛רֶב בָּרָעָ֥ב וּבַדֶּ֖בֶר תָּמ֑וּתוּ בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר חֲפַצְתֶּ֔ם לָב֖וֹא לָג֥וּר שָֽׁם׃ ס

Greek and Hebrew Study Bible courtesy Bible Hub and the Discovery Bible team.

Bible Hub